כתוביות לרילס וטיקטוק — בעברית, בעיצוב שלכם
רוב הפיד נצפה על השקט, וכתובית היא מה שעוצר את הגלילה. Captain Cut מייצר כתוביות צרובות בעברית — מסונכרנות למילה, ב-RTL נכון, ובעיצוב המותג שלכם — בלי לצאת מפרמייר ובלי אפליקציות עם ווטרמארק.
בסרטון קצר אין צ'אנס שני: או שהכתובית תופסת את העין בשנייה הראשונה, או שהאצבע כבר גללה הלאה. ובעברית המשימה כפולה — גם לסנכרן כל מילה לקצב הדיבור, וגם לוודא שהטקסט לא יוצא הפוך או עם פיסוק שבור.
האפליקציות הפופולריות לכתוביות ויראליות עובדות מצוין באנגלית — ונשברות בעברית. והדרך הידנית בפרמייר (טקסט, קיפריימים, עוד טקסט) לוקחת יותר זמן מהעריכה עצמה. Captain Cut סוגר את הפער: תמלול מדויק בעברית, סנכרון ברמת המילה, והעיצוב — שלכם, עם הכלים של פרמייר שאתם כבר מכירים.
Translated naturally.
In every language.
Native phrasing, not word-for-word. Word-level timestamps, burned-in or exported as SRT — in seconds.
מהקליפ לפיד בארבעה צעדים
1. עורכים את הקליפ בפרמייר — 9:16, כמו תמיד.
- מריצים את Captain Cut — תמלול בעברית עם חותמת זמן לכל מילה, כתוביות על הטיימליין ב-RTL נכון.
- מעצבים פעם אחת — פונט, גודל, מיקום בטוח מעל ה-UI של הפלטפורמה, הדגשות. שומרים כ-Preset — ומהסרטון הבא זה אוטומטי.
- מייצאים עם צריבה — הכתוביות חלק מהווידאו, נראות אותו דבר בכל פלטפורמה: רילס, טיקטוק, שורטס, סטורי.
מי שמעלה גם ליוטיוב — אותו Caption Track מייצא גם SRT לגרסה הארוכה.
למה לא באפליקציה חיצונית?
- העברית. רוב אפליקציות הכתוביות הוויראליות בנויות לאנגלית — בעברית תקבלו כיווניות שבורה, פיסוק במקום הלא נכון, ותמלול חלש. הפירוט הטכני כאן.
- הלופ. לייצא מפרמייר, להעלות לאפליקציה, לחכות, להוריד, לגלות טעות בכתובית — ולעשות את הכול שוב. בתוך פרמייר, תיקון הוא קליק.
- העיצוב. תבניות גנריות נראות כמו כולם. ה-Preset שלכם בפרמייר נראה כמו המותג שלכם — וזה בדיוק מה שבונה זיהוי בפיד.
- האיכות. עוד ייצוא ועוד דחיסה באפליקציית צד = ירידת איכות. צריבה בייצוא המקורי שומרת על הרנדר הנקי.
ההגדרות בפרמייר שקובעות איך הכתובית באמת תיראה בפיד
רוב מה שנראה כמו באג בכתוביות הוא בעצם הגדרה אחת בסיקוונס או בחלון הייצוא. זה המסלול המלא, עם המספרים.
הסיקוונס. דרך Sequence > Sequence Settings משנים את ה-Frame Size ל-1080 רוחב על 1920 גובה. חשוב לא פחות: במוניטור התוכנית לעבור מ-Fit לתצוגת 100%. ב-Fit אתם רואים גרסה מוקטנת של הפריים, גודל הפונט נראה גדול משהוא, והכתובית שיצאה מושלמת על המסך נבלעת בטלפון.
איפה בכלל נוצרת הכתובית. Window > Text פותח את פאנל הטקסט, ובלשונית Captions נוצר Caption Track — טראק נפרד, לא גרפיקה שמונחת על הקליפ. זה מה שמאפשר להזיז את כל הכתוביות יחד, לנעול אותן בזמן עריכה, ולייצא מהן SRT מאוחר יותר בלי לגעת בעריכה עצמה.
העיצוב במקום אחד. בפאנל Essential Graphics, בלשונית Track Style, יוצרים סטייל אחד שחל על הטראק כולו: פונט, גודל, מילוי, קונטור, צל, רקע. בפריים של 1080×1920 גודל פונט של 60 עד 80 פיקסלים הוא נקודת פתיחה סבירה לשתי שורות; מתחת ל-50 הטקסט קטן מדי לצפייה ביד אחת ברכבת.
המיקום, במספרים. האזור הבטוח שמומלץ בשאלות הנפוצות — 55% עד 65% מגובה הפריים — הוא בפריים אנכי 1,056 עד 1,248 פיקסלים מהקצה העליון. כדי לראות את זה בעין, מפעילים Safe Margins מתפריט ההגדרות של מוניטור התוכנית ומיישרים את השורה התחתונה של הכתובית לגבול העליון של אזור הכפתורים.
הייצוא. בחלון הייצוא, בלשונית Captions, בוחרים Burn Captions Into Video לצריבה, או Create Sidecar File כדי לקבל קובץ SRT נפרד לצד הווידאו. אלה שתי אפשרויות שונות: מי שצריך גם רילס צרוב וגם SRT ליוטיוב מריץ שני ייצואים מאותו פרויקט — הכתוביות זהות, רק שיטת ההגשה משתנה.
שבעה רילסים מהקלטה אחת — סדר הפעולות שחוסך שעה
רוב יוצרי הרילס בעברית לא מצלמים סרטון אחד, אלא מקליטים מפגש ארוך וחותכים ממנו סדרה. הסדר שבו עושים את זה קובע כמה עבודה חוזרת תהיה.
קודם חותכים, אחר כך מתמללים. זו הטעות הנפוצה: מייצרים כתוביות ואז מוחקים שתיקות ומילות מילוי — וכל הכתוביות זזות ומאבדות סנכרון. Captain Cut מוריד שתיקות ומילות מילוי לפני שלב הכתוביות, וכך הכתובית נוצרת מול הטיימליין הסופי ולא מול טיוטה. בדיבור עברי חופשי זה גם מה שמצמצם משמעותית את אורך החומר לפני התמלול.
סימון לפני חיתוך. במעבר ראשון על ההקלטה מסמנים Marker בכל נקודה שנשמעת כמו פתיח של קליפ. אחר כך קופצים בין הסימונים ומגדירים In/Out סביב כל אחד. רק מה שנשאר בטווח נכנס לרילס, וכל שאר ההקלטה לא מבזבז לכם דקות עיבוד.
חשבון המכסה. במסלול שמתחיל ב-14.99 דולר לחודש יש 100 דקות עיבוד AI. בקליפים של 45 עד 90 שניות זה סדר גודל של עשרות רילסים בחודש — בתנאי שמעבדים את הקטעים החתוכים ולא את ההקלטה הגולמית בת השעה. מי שמעבד גולמי שורף את המכסה על חומר שלא יעלה לפיד.
זום שמחזיק דיבור סטטי. ברילס של ראש מדבר מול מצלמה אחת, החיתוכים לבדם לא מספיקים. Auto-Zoom מוסיף שינויי גודל בנקודות המעבר, כך שהקצב שנוצר מהחיתוך נראה כמו החלטת עריכה ולא כמו קפיצה.
גרסה שנייה בלי הקלטה נוספת. תרגום תוך כדי תמלול מייצר מאותה הקלטה גם כתוביות בעברית וגם גרסה באנגלית או בכל אחת מ-40 ומעלה השפות הנתמכות — הפריים והעריכה נשארים, רק הטראק מתחלף.
ייצוא בסדרה. במקום לחכות לכל רילס בנפרד, שולחים את כל הסיקוונסים ל-Media Encoder ומריצים את התור בבת אחת.
שאלות נפוצות
לקצב של רילס וטיקטוק רוב היוצרים מעדיפים קבוצות קצרות של 1-3 מילים שמתחלפות מהר. בגלל שהתמלול הוא ברמת המילה, אתם שולטים בחלוקה — קצב מהיר לקליפים, שורות מלאות לתוכן מדובר יותר.
ממקמים את ה-Caption Track באזור הבטוח (בערך השליש התחתון-אמצעי, מעל ה-UI), שומרים כ-Preset — ומאותו רגע כל סרטון יוצא נכון אוטומטית.
כן — הכתוביות הן טקסט רגיל בפרמייר, אז כל מה שפרמייר יודע לעשות עובד: צבע למילת מפתח, שינוי גודל, אנימציית כניסה. ההבדל: אתם מעצבים פעם אחת ב-Preset במקום ידנית בכל סרטון.
זה בדיוק התרחיש שלנו: אותה הקלטה מייצרת כתוביות בעברית וגם תרגום לאנגלית (או לכל אחת מ-40+ שפות) — שני ייצואים מאותו פרויקט, בלי להקליט שוב.
בפורמט אנכי, כשהכתובית תופסת רוחב מלא, טווח נוח הוא כ-25 עד 32 תווים בשורה ולא יותר משתי שורות. יותר מזה, והצופה קורא במקום לצפות. בעברית כדאי לרדת לקצה הנמוך של הטווח, כי המילים ארוכות יותר מאשר באנגלית.
האזור הבטוח בפועל הוא בערך השליש האמצעי של המסך. בטיקטוק הכיתוב, שם המשתמש והכפתורים תופסים את החלק התחתון ואת הצד הימני; באינסטגרם הבר התחתון מכסה פחות, אבל עדיין מכסה. מיקום בגובה 55%-65% מהמסך עובד בשתי הפלטפורמות.
אם הסרטון נערך ממילא בפרמייר — עדיף בפרמייר. כתוביות שנוספות באפליקציה נעלמות כשאתם מפרסמים את אותו סרטון גם באינסטגרם או ביוטיוב, והעיצוב לא נשמר. כתובית צרובה בעריכה עוברת לכל פלטפורמה כמו שהיא.
כן, ובאותו קובץ. שלוש הפלטפורמות מקבלות 9:16, ולכן משתלם למקם את הכתובית באזור שבטוח בשלושתן ולייצא פעם אחת. הפעולה היחידה שנשארת היא העלאה נפרדת.
עובדות, ובעברית הן דורשות קצת יותר תשומת לב: מילים עבריות ארוכות מהמקבילות האנגליות, ומילה בודדת שמוקפצת מהר יוצרת הבהוב. הפשרה שעובדת היא קבוצות של שתיים עד שלוש מילים — שומרת על התחושה הקצבית בלי לעייף את העין.
כי חלק מהכתוביות מיושרות לימין וחלק לשמאל או למרכז. בעברית העוגן צריך להיות עקבי לכל אורך הסרטון. ב-Captain Cut היישור והכיווניות נכתבים אחידים כבר בשלב יצירת הכתוביות.
זו הנקודה שבה רוב הכלים נשברים: שם מותג לועזי, מספר או אחוז בתוך שורה עברית מקבלים כיוון הפוך, והנקודה או הפסיק שבסוף המשפט קופצים לצד השני. Captain Cut כותב שורות דו-כיווניות בכיווניות אמיתית, כך שהמילה הלועזית נשארת משמאל לימין בתוך שורה שקוראים מימין לשמאל, והפיסוק נשאר במקום שבו הוא נכתב. בפועל זה אומר שלא צריך לעבור על כל שורה שמכילה מספר ולתקן אותה ידנית.
תלוי במה שולחים לעיבוד. אם מעבדים את הקליפ החתוך — 45 עד 90 שניות לרילס — 100 הדקות שבמסלול הבסיסי מכסות עשרות סרטונים בחודש. אם לעומת זאת שולחים את ההקלטה הגולמית באורך שעה כדי לחתוך ממנה אחר כך, המכסה נשרפת על חומר שרובו לא יעלה לפיד. לכן כדאי לסמן In/Out סביב כל קטע ולעבד רק אותו.
כן, אבל אלה שני ייצואים. בלשונית Captions בחלון הייצוא, Burn Captions Into Video צורב את הטקסט לתוך הפריים, ו-Create Sidecar File מייצר קובץ SRT נפרד לצד הווידאו. אותו Caption Track מזין את שניהם, כך שהתזמון והנוסח זהים לחלוטין. זה שימושי כשאותו תוכן עולה כרילס צרוב ובמקביל כגרסה ארוכה ליוטיוב, שם ה-SRT נקרא גם על ידי מנוע החיפוש.
רק אם עושים אותה בסדר הלא נכון. אם מייצרים כתוביות ואז מוחקים שתיקות, כל חותמות הזמן זזות והטקסט מפגר אחרי הדיבור. לכן סדר העבודה הוא הפוך: קודם הסרת השתיקות ומילות המילוי, ורק אז תמלול ויצירת הכתוביות — כך הן נוצרות מול הטיימליין הסופי. אם בכל זאת חתכתם משהו אחרי שלב הכתוביות, עדיף לייצר מחדש את הקטע ולא להזיז ידנית.
לא. Captain Cut הוא תוסף CEP של Adobe Premiere Pro בלבד, ורץ בתוך פרמייר. התוצר, לעומת זאת, הוא סטנדרטי: Caption Track רגיל של פרמייר וקובץ SRT שאפשר לקחת לכל מקום. מי שעורך בכלי אחר יכול להשתמש ב-SRT שמיוצא מכאן, אבל העבודה עצמה — הסרת שתיקות, זום אוטומטי ועיצוב הכתוביות — נעשית בפרמייר.
הרילס הבא שלכם — עם כתוביות שעוצרות גלילה
מסונכרנות למילה, בעיצוב שלכם, מפרמייר. 7 ימי ניסיון חינם.
התחילו בחינם